רכב על גז
הגז הטבעי הוא הבשורה של השנים האחרונות בתחום כלי הרכב שהולך ותופס תאוצה רבה עקב זמינותו של הגז בישראל ובמדינות נוספות. אחד ממקור האנרגיה הפך עם הזמן לשימושי ויעיל הרבה יותר בזכות תכונותיו.
רוב כלי הרכב מונעים כיום ע"י מנועי בעירה פנימית. הדלק העיקרי לכלי רכב אלה הוא הבנזין והסולר.
כיום, עם פיתוח תשתיות ה גז טבעי הולכת וגוברת ההתעניינות בקרב הציבור באשר השימוש בגז טבעי לצורך תחליף הבנזין או הסולר, שהרי הסבה כזאת של רכבם לעבודה עם גז מאפשרת חסכון בעלויות התדלוק, בשל העלות הנמוכה של הגז שהוא למעשה תוצר לוואי מתהליך כימי לאחר זיקוק הנפט.
הגז בו משתמשים להסבת כלי רכב נקרא גז פחמימני מעובה או בראשי תיבות גפ"מ.
בשל יתרונותיו הפיסיקליים - גפ"מ אוטומוטיבי בוער בעירה נקייה יותר מבנזין, ומנועים השורפים גפ"מ פולטים פחות חלקיקים. גפ"מ גם בטוח יותר במקרה של תאונה.
כאשר מחליטים על הסבה לגז – יש להתקין מיכל גז ברכב הפרטי או זה של התחבורה הציבורית, וההתקנה אורכת כמספר שעות על גבי תא המטען של הרכב.
חשוב לדעת כי השימוש העיקרי בגפ"מ בישראל הוא כדלק לבישול, ולכן נקרא גם "גז בישול", אבל בשנים האחרונות הותר גם להניע כלי רכב באמצעות גפ"מ ואז התחילה המהפכה בתחום שהובילה להקמת מרכזי הסבה לגז שיתנו מענה לכל בעלי הרכבים המבקשים להסב את רכבם למערכת דלק בגז.
כמו- כן, הגפ"מ להסקת מבנים, לחימום האוויר בכדורים פורחים, לעיבוד אמנותי של זכוכית.
הגפ"מ מאוחסן ומשווק במכלי פלדה בטוחים לשימוש ולכן הסבת רכב לגז נחשבת בטוחה ויעילה במיוחד כאשר משמעותה העיקרית חסכון עצום בהוצאות התדלוק. חשוב לזכור את היות הגז "גז ירוק" ידידותי לסביבה אשר מזהם פחות את הסביבה. הבעירה בגז זה שקטה יותר וחלקה ולכן אין זה פלא שכבר נכנס לשימוש באירופה בתחום התחבורה הציבורית.
בישראל, תחום זה של חדירת הגז רק החל אך ניתן לראות עם הזמן עוד ועוד מרכזי הסבה לגז שנבנים לרווחת הציבור ולשימושו.
